בבא קמא 62

פרק 62

א <strong><big>הלכה:</big></strong> גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם כוּל׳. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. הָדָא אָמְרָה. עָד זוֹמֵם אֵין נִפְסָל בְּבֵית דִּין אֶלָּא מֵעַצְמוֹ נִפְסָל. פָּתַר לָהּ בְּהַתְרָיָיה. וְתַנֵּי כֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּשְׁתֵּי עֵדִיּוֹת וּבִשְׁתֵּי הַתְרָיוֹת. אֲבָל בְּעֵדוּת אַחַת וּבְהַתְרָיָיה אַחַת כָּל עֵדוּת שֶׁבָּטְלָה מִקְצָתָהּ בָּטְלָה כוּלָּהּ. מָהוּ שֶׁבָּטְלָה מִקְצָתָהּ בָּטְלָה כוּלָּהּ. הָיוּ עוֹמְדִין וּמֵעִידִין עָלָיו בָּעֲשָׂרָה בְנִיסָן שֶׁגָּנַב שׁוֹר בְּאֶחָד בְּנִיסָן. טָבַח וּמָכַר בָּעֲשָׂרָה בְנִיסָן. הוּזְּמוּ בַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן. כָּל עֵדוּת שֶׁהֵעִידוּ מֵעֲשָׂרָה בְנִיסָן עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן לְמַפְרֵיעָהּ הֲרֵי אֵילּוּ פְסוּלוֹת. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. תִּיפְתָּר בְּמֵעִידִין עָלָיו בְּכֶרֶךְ אֶחָד. וְלֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. וְתַנֵּי כֵן. הֵן הָיוּ הָרִאשׁוֹנִים וְהֵן הָיוּ הָאַחֲרוֹנִים. הוּזְמוּ בָרִאשׁוֹנָה אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. בַּשְּׁנִיָיה הֲרֵי אֵילּוּ עֵדוּת אֶחָד. שְׁלִישִית הֲרֵי אֵילּוּ שְׁתֵּי עֵדִיּוֹת. וְהֵיכִי דָמֵי. אִם בְּמֵעִידִין עָלָיו בְּכֶרֶךְ אֶחָד. לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. לָא אַתְיָיא דָא אֶלָּא עַל יְדֵי עֵדוּת סַגְיָא.